עבור אנשים עם סכיזופרניה, הבנת המחלה עצמה נחשבת לצעד חשוב לקראת ההחלמה.

סכיזופרניה, הנחשבת בדרך כלל למחלת נפש, מובנת בצורה טובה יותר כמחלה של המוח. סכיזופרניה פוגעת ב- 1% מאוכלוסיית העולם. אולם למרות השכיחות שלה, סכיזופרניה נותרת עדיין מחלה מאוד לא מובנת.

הבה נסתכל על מספר תפיסות מוטעות נפוצות הקיימות בנושא סכיזופרניה.

מיתוס #1 – העובדה שאדם סובל מסכיזופרניה היא סימן לכישלון מוסרי או לחולשה מוסרית. בשביל כל אותם 70 מיליון האנשים הסובלים מסכיזופרניה בכל העולם, בבקשה תדעו, שזו אינה אשמתכם. גנטיקה, ביולוגיה וטבע מתמזגים יחד וגורמים לשינויים במבנה המוח ובנוירו כימיה אשר מובילים לסכיזופרניה.

המחלה באה לידי ביטוי עם קשיים בחשיבה, התנהגות או איבוד היכולת להבחין בין מה שאמיתי לבין מה שלא. לתסמינים אלה, שבדרך כלל מתחילים כבר בשנות העשרה המאוחרות, מתייחסים לעתים קרובות כאל “הפסקה מהמציאות”.

מיתוס #2 – אנשים עם סכיזופרניה נחשבים למסוכנים. המציאות היא שאנשים הסובלים מסכיזופרניה אינם מסוכנים יותר מהאוכלוסייה הכללית. והם למעשה, סבורים יותר שהיו בעבר קורבנות לאלימות.

מיתוס #3  – סכיזופרניה משמע שלאדם יש פיצול אישיות. קיימת אישיות אחת והיו סמוכים ובטוחים שהיא אינה פגומה.

אז, מה קורה למוח במקרה של סכיזופרניה?

מוח בריא מורכב מארבעה חלקים – האונה הקדמית, האונה הקודקודית, האונה הרקתית והאונה העורפית. בקצה האונה הקדמית נמצאת קליפת המוח הקדם חזיתית, שאחראית על “התפקוד הביצועי” – היכולת שלנו לארגן מחשבות, לחשוב בבהירות ולהבין את ההשלכות. זה אותו החלק במוח שלנו אשר מאפשר לנו לקום בבוקר, להכין ארוחת בוקר, לתכנן את היום שלנו, ולקבל החלטות. בקרב אדם הסובל מסכיזופרניה, קליפת המוח הקדם חזיתית מכווצת, דבר שיכול להוביל לתסמינים של חוסר ארגון, בלבול, ולכן גם לבעיות בהתאמה לצרכים הבסיסיים של חיי היומיום. 

ברמת המיקרו, סכיזופרניה יכולה לשנות את שידור האותות כימיים בכל המוח. לדוגמה, עודף של נוירוטרנסמיטרים הגורמים לגירוי – כגון דופמין וגלוטמט – גורם להזיות, שמיעה וראייה של דברים שאינם באמת קיימים במציאות – או הזיות ואמונות שווא מקובעות.

במקרים מסוימים האשליות יכולות לכלול מחשבות של אותו אדם על כך שהוא מלאך או מנהיג עולמי. במקרים אחרים, ההזיות עשויות להיות מפחידות, כמו חשש מכך שאותו אדם הינו שטן, או מטרה של המוסד.

לפעמים התסמינים של מחלת הסכיזופרניה עדינים יותר. אדישות, רמת  מוטיבציה נמוכה, קושי בהרכבת משפטים קוהרנטיים (ברורים), או הזנחת טיפול עצמי בכך שהיעדר מקלחת או אכילה יכולים לנבוע כתוצאה מרמות נמוכות של סרוטונין – סוג נוסף של מוליך עצבי.

מחקר פעיל בנושא סכיזופרניה נועד לחקור את המידה שבה גנטיקה, שימוש בסמים בשעות הפנאי, וגורמי לחץ בחיים, לרבות טראומה , תורמת להתפתחות המחלה.  

מכיוון שקיים צורך במחקר נוסף על מנת שנוכל להשיג הבנה אינטימית יותר בכל הקשור לסיבות למחלת הסכיזופרניה, אנשים רבים מנציחים את מיתוס ​​#4 – סכיזופרניה הינו מצב חסר תקווה.

שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת.

החלמה מסכיזופרניה אפשרית. שילוב בין מניעה בשלב מוקדם, תרופות, טיפול נפשי באמצעות שיחות ותמיכה של עמיתים, יכולים לעזור לאותם אנשים הסובלים ממחלה מוחית זו להתגבר על התסמינים ולהחזיר את החיים שלהם למוטב.  בעזרת טיפול פסיכולוגי, אנשים יכולים להגשים  חלומות ולהצטיין בשלושת התחומים העיקריים בחיים – עבודה, משחק ואהבה.

מיתוס #5 – ניתן להתגבר על סכיזופרניה באמצעות כוח רצון.

כמו מחלת הסוכרת והאסטמה, לא ניתן לשלוט בתסמיני מחלת הסכיזופרניה ללא התערבות.

התרופות פועלות בדרך הבאה. תרופות אנטי פסיכוטיות מאפשרות שחזור של האיזון הכימי העדין שבמוח. הן מחזקות את הקשרים בין תאי העצב ומסייעות בחידוש הצמיחה בקליפת המוח הקדם חזיתית. קיימת אפילו תקווה עבור המקרים החמורים והעמידים ביותר לטיפול פסיכיאטרי, הודות לתרופות חדשות.

אנשים מסוימים נרתעים מקבלת טיפול בשל סטיגמה או פחד מתופעות לוואי. אנשים אחרים עשויים לדחות את הטיפול רגשי כיוון שהם אינם מאמינים שהם סובלים מהמחלה – תופעה הנקראת בשם “ אנוסוגנוסיה (חוסר מודעות עצמית)”.

זה המקום שבו אתם, כחברה, יכולים לגרום להשפעה חיובית.  חשיפת המיתוסים אודות סכיזופרניה תעזור בנרמול מצב זה כמצב רפואי ולגרום לאנשים לפחד פחות מלפנות לטיפול.

זכרו כי סכיזופרניה יכולה להשפיע על כל אחד מאיתנו. אנשים הסובלים מסכיזופרניה עלולים לחוות הפסקה מהמציאות מעת לעת, אבל הם אינם שבורים. ולמרות מחלתם, אנשים הסובלים מסכיזופרניה יכולים לתרום לקהילה שלנו בצורה נפלאה.