פסיכותרפיה אנתרופוסופית צומחת ומתהווה מתוך מדע הרוח ובכך היא מרחיבה את התפיסה הפסיכואנליטית לתמונת אדם בו חיים ופועלים גוף, נפש ורוח מתוך ייעוד אינדיבידואלי ואוניברסלי. המודל הקליני והתיאורטי התפתח אל מול הצורך ההולך וגובר של מטפלים ומטופלים בתקופתנו, להנכיח את הרוחני בטיפול הנפשי, תוך חיפוש משמעות ומתן פשר לאירועי חייהם ולסבלם. התבוננות מתוך חוקים רוחניים, פותחת צוהר לתפיסה אחרת ומניבה תוצאות טיפוליות משמעותיות, התומכות בתהליכי ההתפתחות של המטפל והמטופל.

אנתרופוסופיה נוצרה כדרך רוחנית במקביל ללידתה של הפסיכואנליזה במרכז אירופה ועל אותו רקע תרבותי. מייסדה של האנתרופוסופיה ד”ר רודולף שטיינר כינה אותה “מדע הרוח”, מאחר והיא מביאה את הרוחנית באופן מדעי המותאם לאדם המודרני בתרבות המערבית.

במשך למעלה מ-24 שנים סקר ד”ר ר. שטיינר ואופן מקיף את כל העולמות אליהם שייך האדם, הוא נתן מאות הרצאות שעוסקות במבנה האדם העל-פיזי, מבנה הנפש, הקשר בין בני האדם, גורל ועוד. הרצאות אלו מהוות מקור השראה עצום להבנה חדשה של נפש האדם, מהות סבלו, מטרת קיומו ולמקומו של המטפל בחדר הטיפולים.