צילום: PublicDomainPictures 
פסיכולוגים.קום | פורסם 06/04/2021 11:52האם אתם סובלים מדיכאון וחרדה?
דיכאון וחרדה בעולם של טיפול בבריאות הנפש, כאשר האבחנה המדויקת מכתיבה את סוג טיפול, על חרדה ודיכאון מסתכלים כעל שתי הפרעות נפרדות. אולם בעולם של אנשים במציאות, רבים מהם סובלים משתי ההפרעות. רוב ההפרעות במצבי הרוח מייצגות שילוב בין חרדה ודיכאון. למעשה, רוב ההפרעות במצבי הרוח קיימות כשילוב של חרדה ודיכאון. סקרים מראים כי ל- 60-70% מאותם אנשים הסובלים מדיכאון סובלים גם מחרדה. ומחצית מאלה שסובלים מחרדה כרונית סובלים גם מתסמינים של דיכאון המשמעותיים ברמה הקלינית.
לקיום המשותף של דיכאון וחרדה – הנקרא בשם תחלואה נלווית בעולם הפסיכולוגיה – יש מספר השלכות חמורות. זה הופך את מסלול ההפרעה לכרונית יותר, פוגע יותר בתפקוד בעבודה ובמערכות יחסים, ומגדיל באופן משמעותי את הסיכון להתאבדות.
במהלך השנים האחרונות, מטפלים וחוקרים כאחד התקדמו והגיעו למסקנה חדשה: דיכאון וחרדה הם לא אינן הפרעות המתקיימות במקביל . אלו שני צדדים של הפרעה אחת.
כתבות נוספות:
CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי
מצד אחד דיכאון מצד שני חרדה
"אלו כנראה שני צדדים של אותו מטבע," אומר ד"ר דויד ברלוו., מנהל מרכז להפרעות בריאות הנפש ולהפרעות נלוות, שבאוניברסיטת בוסטון. "נראה שהגנטיקה זהה. נראה שהנוירו ביולוגיה חופפת. האופי הפסיכולוגי והביולוגי של הפגיעות זהים. נראה פשוט שחלק מהאנשים עם הפגיעות הזו מגיבים בחרדה לגורמי לחץ בחיים. וחלק מהאנשים, בנוסף לכך, נכנסים אפילו לדיכאון.
הם נסגרים. "נראה כי דיכאון הינו סוג של השבתה", מסביר ברלוו. "חרדה היא סוג של מבט לעתיד, לראות דברים מסוכנים שעלולים לקרות בשעה הקרובה, ביום הקרוב או בשבועות הקרובים. דיכאון כולל את כל זה יחד עם תוספת של 'אני באמת לא חושב שאהיה מסוגל להתמודד עם זה, אולי פשוט אוותר.' ההשבתה הזו מסומן ע"י האטה ברמה הנפשית, קוגניטיבית או התנהגותית."
במרכז ההפרעה הכפולה הזו נמצא מנגנון משותף שהשתבש. המחקר מצביע על פעילות יתר של מערכת התגובה ללחץ, הנשלחת לתוך מרכזים רגשיים של המוח, כולל לתוך "מרכז הפחד" הממוקם בתוך האמיגדלה. גירויים שליליים גורמים להשפעה לא פרופורציונאלית על מערכות תגובה.
האם ניתן להבדיל בין דיכאון לחרדה?
אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מתקשים להבדיל בין חרדה לבין דיכאון, ובמידה מסוימת הם נדהמים. הטיפולים הטובים ביותר נגד דיכאון נלחמים גם בחרדה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT מתבסס על דפוסי תגובה המרכזיים לשני התנאים. והתרופות הנפוצות ביותר לשימוש כנגד דיכאון, ה- SSRIs, או מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, הוכחו גם כן כיעילות נגד מגוון רחב של הפרעות, החל מפוביה חברתית ועד לפאניקה והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). סוג התרופה שהמטופל צריך לקבל מבוסס יותר על מה שהוא מסוגל לסבול מאשר על התסמינים.
וכאן טמונה בעיה. על פי דבריהם של הרופאים Edward Shorter מקנדה ו- Peter Tyrer מאנגליה, ההשקפה הרווחת לגבי חרדה ודיכאון כאל שתי הפרעות נפרדות, עם סממנים רבים של חרדה, נחשב "לסיווג לא נכון" אשר הוביל את תעשיית התרופות במורד "סמטה עיוורת". זה רע מספיק שלהפרדה בין חרדה ודיכאון אין רלוונטיות קלינית. אלא שזוהי גם "סיבה אחת להאטה הגדולה בתחום גילוי ופיתוח תרופות בעולם התרופות הפסיכיאטריות", השניים טוענים במאמר האחרון שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי. קשה לייצר תרופות יעילות לטיפול "בנישות" של מחלות המונחות באמצעות שיווק.
כתבות נוספות:
טיפול פסיכולוגי לילדים ונוער במצבי טראומה
מי בסיכון לסבול משילוב של דיכאון וחרדה?
ללא ספק קיים מרכיב משפחתי "הסתכלות על [אלו הפרעות מתאכלסות] ההיסטוריה המשפחתית של אדם הסובל מחרדה עיקרית או דיכאון מספקת רמז לאם הוא או היא יסבלו בסוף משניהם", אומר Joseph Himle, Ph.D., מנהל חבר ביחידה להפרעות חרדה באוניברסיטת מישיגן.
לאופי הפרעת החרדה יש גם כן השפעה. להפרעה אובססיבית – כפייתית, הפרעת פאניקה ופוביה חברתית נמצא קשר במיוחד לדיכאון. פוביות ספציפיות פחות כאלה.
משתנה הגיל גם כן משחק תפקיד. אדם המתפתח הפרעת חרדה בפעם הראשונה לאחר גיל 40, צפוי גם הוא לסבול מדיכאון, טוען Himle. "למישהו שמפתח התקפי פאניקה בפעם הראשונה בגיל 50 לעתים קרובות יש היסטוריה של דיכאון או חווה דיכאון במקביל."
בדרך כלל, חרדה מגיעה לפני הדיכאון, לרוב מספר שנים קודם לכן. כיום, הגיל הממוצע להתפרצות הפרעv מכל סוג שהוא הוא בסוף תקופת הילדות/ההתבגרות המוקדמת. הפסיכולוג Michael Yapko, Ph.D, טוען כי מציג הזדמנות אדירה למניעת הדיכאון, היות שהגיל הממוצע להתפרצות הראשונה הוא עכשיו אמצע שנות ה -20. "אדם צעיר לא צפוי לפתח במהירות חרדה אלא אם כן טיפל ולימד כישורים קוגניטיביים", הוא אומר. "אבל טיפול אגרסיבי בחרדה ברגע שהיא מופיעה יכול למנוע את ההתפתחות הנלווית של דיכאון."
אבן פינה המשותפת של דיכאון וחרדה
"אבן הפינה המשותפת של חרדה ודיכאון היא התהליך תפיסתי של הערכת סיכונים מוגזמת במצב מסוים ולהמעיט בערכם של משאבים אישיים להתמודדות." אותם אנשים פגיעים רואים הרבה סיכון רב בענייני היומיום – מגישים בקשה להתקבל למקום עבודה, מבקשים טובה, מבקשים לצאת לדייט עם מישהו/י.
יתרה מכך, חרדה ודיכאון חולקים סגנון התמודדות של מניעה. אותם אנשים הסובלים מהפרעות אלה, נמנעים מהדבר ממנו הם פוחדים במקום לפתח את הכישורים להתמודד עם מצבים שגורמים להם לתחושת אי נוחות. לעיתים קרובות מספיק היעדר כישורים חברתיים נמצא בשורש הבעיה.
למעשה, אומר Jerilyn Ross, LICSW, נשיא האגודה להפרעות חרדה באמריקה, הקשר בין פוביה חברתית לבין דיכאון הוא "דרמטי. לעתים קרובות היא משפיעה על אנשים צעירים שאינם יכולים לצאת, אינם יכולים לצאת לדייט, ושאין להם חברים. הם מאוד מבודדים, לבדם, ומרגישים מנותקים."
לפעמים החרדה היא עניין של נטייה, ולפעמים היא מועברת לילדים כתוצאה מדאגת יתר של הורים. "הקבוצה הגדולה ביותר של אותם אנשים הסובלים מדיכאון/מחרדה הוא דור הבייבי בום," אומר Yapko. "הקבוצה ההולכת וגדלה הכי מהר היא קבוצת הילדים שלהם. הם אינם יכולים ללמד את הילדים דברים שהם בעצמם אינם יודעים. נוסף על כך רצונם לגדל ילדים מושלמים מפעיל לחצים עצומים על הילדים. הם יוצרים אוסף עצום של ילדים הסובלים מחרדות/ מדיכאון.
הטיפול לעיתים רחוקות מסתמך על סוג ההפרעה שהתפרצה קודם. "במקרים רבים," אומר Ross, "הדיכאון קיים כי החרדה היא כל כך מתישה. ברגע שאתם מטפלים בחרדה, הדיכאון מתפוגג.
בפועל, הטיפול מכוון לדיכאון ולחרדה בו זמנית. "יש התעניינות הולכת וגוברת בטיפול בשתי ההפרעות בו זמנית", מדווח Himle. "טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לאטרקטיבי במיוחד כי יש לו יישומים לשתי סוגי ההפרעות".
מחקרים וטיפול בדיכאון וחרדה
מחקרים מראים שסוג טיפול זה יעיל לשתי ההפרעות. אבל לפעמים הדיכאון כל כך מגביל עד כדי כך שקיים צורך לטפל בו קודם. דיכאון, למשל, מפריע בדרך כלל עם חשיפה לטיפול בחרדה, שבמהלכו אנשים מתעמתים בצורה הדרגתית במצבים מהם הם נמנעים משום שהם מעוררים בהם פחד משתק.
"טיפול בחשיפה מצריך מאמץ משמעותי", מסביר Himle. "זהו מאמץ שאינו זמין לרוב עבור אנשים הסובלים מדיכאון". תרופות נוגדות דיכאון יכולות לעשות את ההבדל. מרבית ה- SSRIs מאושרים לשימוש במקרים של הפרעות חרדה והם השורה הראשונה של טיפול בתרופות. אולם לא ניתן לנבא מראש איזו תרופה עובדת בצורה הכי טובה ויעילה בשביל מי זה הכול עניין של ניסוי וטעיה.
Ross מוצא שקיימת הצלחה של 80-90% בטיפול CBT בלגרום לאנשים לתפקד היטב, "בתנאי שהטיפול נעשה נכון". לא כל פסיכותרפיה היא CBT, אשר כולל קבוצה ספציפית מאוד של הליכים, וגם לא כל איש מקצוע בתחום בריאות הנפש עבר הכשרה ב-CBT. "מטופלים צריכים לוודא שזה מה שהם באמת מקבלים".
שילוב של טיפול תרופתי ו CBT
תרופות וטיפול ב-CBT יעילים באותה מידה בהפחתת חרדה/דיכאון. אולם CBT נחשב לטיפול טוב יותר בניסיון למנוע נסיגה, והוא מייצר סיפוק גדול יותר בקרב המטופלים. "זה יותר מעצים", אומר Yapko. מטופלים אוהבים את תחושת האחריות להצלחתם האישית." מעבר לכך, נתונים חדשים מרמזים על כך שההתמודדות הפעילה במסגרת טיפול CBT מעודדת יצירת מעגלים חדשים במוח העוקפים את מסלולים התגובה הלקויים.
הטיפול נמשך בממוצע בין 12 ל- 15 שבועות, ומטופלים יכולים לצפות לראות שיפור משמעותי לאחר ששה שבועות של טיפול. "CBT אינו מצריך שנים של טיפול בדיבורים", אומר Ross. "במסגרת טיפול CBT ניתנים שיעורי בית רבים, תרגולים ופיתוח של שינויים בסגנון החיים. ברגע שמטופלים לומדים כיצד לזהות את המחשבות או הרגשות המעוררות את החרדה, או את אירועים או את אנשים המעוררים את החרדה אצלם, עליהם להמשיך לעשות את מה שהם עושים. CBT נותן לאנשים את הכלים הדרושים להם להתמודדות עם אותם מצבים.
תגובות