דה ריאליזציה (Derealization Disorder) עשויה להופיע כתוצאה מסיבות שונות, כולל פגיעה בראש, פוסט-טראומה, שימוש בסמים או במקרים מסוימים כחלק ממצב פסיכולוגי או פסיכיאטרי רחב יותר. טיפול בדה-ריאליזציה עשוי לכלול טיפול פסיכולוגי כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ו/או תרופות כמו נוגדי דיכאון. במקרים מסוימים, פתרונות תמיכה כמו קבוצות תמיכה והבנה מצד המשפחה יכולים להיות מועילים בהתמודדות עם התסמינים.
עוד כתבה:
התקף פסיכוטי
תסמינים קליניים של דה ריאליזציה
- תחושת זרות: אחד התסמינים הנפוצים ביותר הוא תחושת זרות כלפי הסביבה, האנשים ואף כלפי עצמם. האדם מרגיש שהכול מסביבו משולל משמעות ולא קיים באמת.
- ייחוד נפשי: מרגישים שיש בין המציאות לבין התודעה שלהם מרחק או חוסר קשר.
- התנהגות אוטומטית: פעילויות יומיומיות מתבצעות באופן אוטומטי, בלי שהאדם מרגיש שהוא באמת מבצע אותן.
- בעיות בתפיסת הזמן: חווית הזמן עשויה להרגיש מעוותת, כאשר מקרים מהעבר והעתיד מתערבבים בהווה.
- הפרעות בתפיסת המרחק: התפיסה של מרחקים פיזיים עשויה להיות מעוותת, וכך גורמת לתחושה של חוסר יציבות.
- תחושות ורגשות: ייתכן שמקלטי החושים מעבירים מידע מעוות או מופרע, מה שיוצר תחושות של חרדה ובלבול.
- קשיים בריכוז וזיכרון: קשיים בלהתמקד במשימות וזיכרון קל: ייתכן שהאדם יימנע מכך לזכור פרטים או להתמקד במשימות מסוימות בשל התחושות המבלבלות והחרדה הנלוות לדה-ריאליזציה.
- דיכאון וחרדה: חווית הדה-ריאליזציה עשויה לגרום לתחושות של דיכאון וחרדה בקרב הפגועים ממנה.
- קשיים בין אישיים: עשויות להיווצר בעיות בין אישיות ובמערכות יחסים בשל התחושה של זרות וחוסר אמיתיות של המציאות.
- תגובות פיזיולוגיות: במקרים מסוימים, תסמינים פיזיולוגיים עשויים להתרחש כמו תחושות של כאב, חולשה ועייפות.
- עיוותים בתפיסת הגוף: ייתכן שגוף האדם ירגיש זר, כאילו אינו שייך לגוף שלהם, או שמרגישים כי חלקים מגופם נראים ומרגישים שונה מהרגיל.
- תחושות תיאוריתיות: חווית הדה-ריאליזציה עשויה להוביל לתחושה שהאדם חי בתוך סרט או עלול להתעורר מחלום.
- ייחוד תרבותי: עשויים להיווצר קשיים בהבנת עקרונות תרבותיים או חברתיים, וכך עשוי להוביל לתחושה של זרות ביחס לסביבה החברתית.
עוד כתבה:
אוטיזם בתפקוד גבוה
אבחון דה ריאליזציה
במהלך תהליך האבחון של דה-ריאליזציה, המטפלים מבצעים הערכה קפדנית ומעמיקה של התסמינים והגורמים הקשורים למצב זה. הנה כמה שלבים עיקריים בתהליך האבחון:
- ראיון אישי: השיחה הראשונית עם המטופל כוללת שאלות על התסמינים שחווים, תחושותיהם, חוויותיהם ומצבם הנפשי. בשלב זה, המטפל מנסה להבין טוב יותר את התרבות, הרקע החברתי והבעיות היומיומיות של המטופל.
- הערכת היסטוריה רפואית ונפשית: המטפל בודק את היסטוריה הרפואית והנפשית של המטופל, כולל פגיעות בראש, חוויות טראומטיות, שימוש בסמים, ומצבים נפשיים קיימים או עבריים.
- שאלונים ומבחנים פסיכולוגיים: המטפל עשוי להשתמש בשאלונים ובמבחנים פסיכולוגיים כדי לאבחן תסמינים של דה-ריאליזציה ולזהות כל קשרים עם מצבים נפשיים אחרים, כמו דיכאון, חרדה, פסיכוזה או הפרעות דיסוציאטיביות.
- בדיקות רפואיות: במקרים מסוימים, ייתכן שיידרשו בדיקות רפואיות נוספות כדי לשלול גורמים פיזיים אפשריים שעשויים לגרום לתסמינים דומים לדה-ריאליזציה. כמה בדיקות עשויות לכלול בדיקות דם, אבחון הדמיה כמו MRI או CT, ובדיקות פונקציה קוגניטיבית
- הערכה דיפרנציאלית: המטפל עושה הערכה דיפרנציאלית על מנת לבדוק אם תסמינים אחרים או מצבים נפשיים יכולים להסביר את התסמינים המדווחים. דוגמאות לכך כוללות הפרעות חרדה, דיכאון, פסיכוזה, הפרעות דיסוציאטיביות ועוד.
- אבחון סופי: לאחר השלמת כל השלבים הנ"ל ואיסוף המידע הדרוש, המטפל יכול להגיע לאבחון סופי של הפרעה. חשוב לזכור שאבחון זה עשוי להשתנות במהלך הטיפול וכך להביא לשינויים בתוכנית הטיפול.
- תכנון טיפול: לאחר האבחון, המטפל עוסק בתכנון תוכנית טיפולית המתאימה למטופל, תוך שימת דגש על שילוב של טיפולים מגוונים, כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), תרופות, ותמיכה חברתית.
תהליך אבחון
תהליך אבחון דה-ריאליזציה מחייב שיתוף פעולה מוצלח בין המטופל והמטפל, ולעיתים קרובות גם בין מטפלים מתחומים שונים ורלוונטיים. ככל שהמטופל מעורב יותר בתהליך האבחון והטיפול, כך ייתכן שהתוצאות יהיו טובות יותר. במהלך כל התהליך, חשוב להתחשב בצרכים וברגשות של המטופל, ולספק תמיכה מתאימה ומותאמת אישית.
זיהוי מוקדם של דה-ריאליזציה וטיפול יעיל יכולים להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים של המטופל. חשוב לשמוע את המטופל ולעבוד בשיתוף פעולה עם המטפלים האחרים, כדי להבטיח שהטיפול מתבצע בצורה המתאימה ביותר עבור המטופל ולסייע לו בהתמודדות עם התסמינים של הדה-ריאליזציה.
עוד כתבה:
ADD
טיפול בדה ריאליזציה
טיפול בדה-ריאליזציה יכול לכלול שילוב של טיפולים פסיכולוגיים, פרמקולוגיים ושינוי בגישה לחיים. טיפולים אלו עשויים לסייע בהקלה על התסמינים ובשיפור איכות החיים של המטופל.
- טיפול פסיכולוגי: טיפולים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכולים לעזור למטופלים להבין את המחשבות והתפיסות הלקויות שעשויות לעורר תחושות של דה-ריאליזציה. כמו כן, טיפול רגשי ממוקד (EFT) עשוי לסייע בעיבוד רגשות קשים ובהתמודדות עם התסמינים.
- פרמקולוגיה: עם פניה לרופא, עשוי להיערך שימוש בתרופות כמו (SSRIs) או (SNRIs) על מנת להקל על התסמינים של דה-ריאליזציה. חשוב לזכור שהתרופות אינן מהירות פעולה ויכולות לקחת זמן עד שיורגש שיפור.
- תרגולים להרגעה וריכוז: מדיטציה, יוגה, ותרגולים נשימתיים יכולים לעזור למטופלים להרגיע את עצמם ולשפר את יכולתם להתמודד עם תסמינים של דה-ריאליזציה.
- שינוי בגישה לחיים: המלצות על שינוי בגישה לחיים כוללות כיוון ראשי לאורח חיים בריא ואיזון בין עבודה, מנוחה ופעילות פיזית. דוגמאות לשינוי בגישה לחיים עשויות לכלול שיפור בשינה, תזונה מאוזנת, וקיום של יחסים חברתיים בריאים.
- תמיכה חברתית: קיום יחסים חברתיים בריאים עשוי להיות מקור תמיכה ומשמעות בחיי המטופל, ויכול לסייע בהתמודדות עם תסמינים של דה-ריאליזציה. כמו כן, קבוצות תמיכה עשויות לספק תחושת שייכות והבנה משותפת.
- טיפול במקרים קשים: במקרים בהם התסמינים של דה-ריאליזציה מאוד קשים או מתמשכים, ייתכן שיידרש טיפול חינני או אפשרות לשהות במוסד טיפולי, כדי לספק תמיכה ממוקדת ומקצועית.
תהליך טיפולי
טיפול בדה-ריאליזציה הוא תהליך שמתאפיין בניסיון ושגיאה ודורש סבלנות והתמדה מצד המטופלים. לא כל הטיפולים והשיטות מתאימים לכל אחד, ויתכן שיהיו צורך לשנות ולהתאים את הגישה לטיפול בהתאם לצרכים ולתגובות המטופל. עם התמיכה מתאימה והטיפול הנכון, רוב המטופלים יכולים להתמודד עם התסמינים של דה-ריאליזציה ולשפר את איכות החיים שלהם.
חשוב לזכור כי קיומן של תסמינים של דה-ריאליזציה לאו דווקא מעיד על מצב רפואי חמור או קיום של מחלה פסיכיאטרית אחרת. ייתכן שהתסמינים מתרחשים כתוצאה ממצב רגשי זמני או כתגובה למצב סבלנות יותר נמוכה למתח. במקרים אלו, ייתכן שהתמיכה המתאימה תוכל לעזור למטופלים לשחזר את התחושה של אמיתיות ולהתארגן מחדש.
בכל מקרה, מומלץ לשוחח עם מומחה ברפואה הנפשית או עם מטפל מקצועי על מנת לקבל הערכה מקיפה ואבחון נכון, ולפעול בהתאם להמלצות המומחים. כך ניתן להבטיח שהמטופל יקבל את הטיפול המתאים ביותר לצרכים שלו, ושהתקדמות בהתמודדות עם תסמיני דה-ריאליזציה תהיה אפשרית.
עוד כתבה:
תגובות