מהי דיסתימיה ובמה היא שונה מדיכאון?

דיסתימיה היא לא רק מצב של עצב, שאיתו אתה לא יכול לעשות כלום, "לחכות". זהו מצב מתיש שמפחית את איכות החיים. בנוסף לעובדה שרוב הזמן אתה מרגיש תשוש, מדוכא, חסר אונים, אתה גם מוצף במחשבות דקדנטיות, קודרות וביקורתיות עצמיות.

עצב הוא רגש שכל האנשים חווים מעת לעת. כל רגש – בין אם זה שמחה, כעס או פחד – נוטה לבוא וללכת. זה בסדר להיות עצוב אם יש סיבה לכך, או אם חשבת על משהו שהרגיז אותך. אבל לא סביר שתהיה עצוב לאורך זמן. מספיק להתבונן בעצמך: רגשות שונים משתנים במהלך היום, השבוע. אם מצב עצוב ומדוכא הופך לרקע חייך, זו קריאה. דיסתימיה היא הפרעת מצב רוח ארוכת טווח ומתמשכת שבה אין ויסות תקין של רגשות.

אז מה זה דיסתימיה?

צריך לזכור שהפרעת מצב רוח היא תמיד ניתוק מסוים מהמציאות, ותפיסת האירועים, העולם והאדם עצמו עלולה להיות מעוותת. איפה שאין טרגדיה, אדם מדוכא בהחלט יראה את זה. דיסתימיה מאופיינת במחשבות שליליות עגומות וחוסר תקווה, אם כי ככל הנראה המציאות שונה ממה שהיא נראית. החיים עם דיסתימיה הופכים חיוורים, אפורים וקודרים. אתה עלול לאבד עניין במה ששימח אותך אתמול. כמו דיכאון חמור, דיסתימיה עלולה לשתק את החיים: לגרום לקשיים בעבודה עקב מצב רוח ירוד ודיכאון, לחדור לחיים האישיים ולשבש תקשורת עם חברים ובני משפחה. עם דיסתימיה יכולות להופיע גם מחשבות אובדניות, וזו כבר בעיה רצינית מאוד.

כתבות נוספות:

7 טיפים להתמודדות עם חרדה כלכלית

הרטבת לילה – מה ההורים יכולים לעשות?

דיכאון אצל ילדים

איזה תסמינים יש לדיסתימיה?

התסמינים של דיסתימיה דומים לאלו של דיכאון, אך הם פחותים ופחות חזקים. שימו לב כי בשל נבכי המחלה ודמיון התסמינים, רק פסיכיאטר יכול לקבוע את האבחנה הנכונה.

ניתן להבחין בין התסמינים הבאים:

• מצב רוח מדוכא רוב היום או כמעט כל יום במשך זמן רב
• הפסקת להנאת דברים שהיו נעימים עד לאחרונה
• אתה מבחין בתיאבון או שינויים במשקל (עלייה או ירידה של יותר מחמישה אחוזים ממשקלך במהלך החודש)
• יש בעיות שינה, נדודי שינה או שינה מוגזמת כמעט כל יום
• אתה מרגיש ירידה בכוח, נראה שהאנרגיה זורמת, קשה לך לעשות את הדברים הרגילים
• יש לך ערך עצמי נמוך
• יש לך תחושה קבועה של אובדן, חוסר ערך, אשמה
• שמת לב לעצמך קשיים בתשומת לב, בריכוז, קשה לך לקבל החלטות
• אינסומניה או היפרסומניה

כל התסמינים הללו נסבלים בקלות רבה יותר, מה שמאפשר להם לתפקד כרגיל: עבודה, לימודים, תקשורת. אבל הם נמשכים זמן רב יותר מאשר בדיכאון רגיל, וגם מקלקלים את איכות החיים. אם לאדם יש דיסתימיה במשך זמן רב, זה לא שולל את האפשרות שהוא עלול לפתח דיכאון חמור, כי דיסתימיה מתייחסת להפרעת דיכאון מתמשכת בסיווג האבחון. לעתים קרובות, על רקע דיסתימיה, מתרחשים אפיזודות דיכאון – ואז מדברים על דיכאון כפול. במקרים מסוימים מתפתחת הפרעת חרדה.

נראה כי לחיות עם מחלה כזו הוא די פשוט, אבל זה לא. מכיוון שהתסמינים שלה פחות חזקים, קל יותר להתעלם מהם. אנשים עם דיסתימיה נוטים לזלזל במצבם ולעתים קרובות מתמודדים עם פיחות של אחרים, וזו הסיבה שהם כמעט ולא מחפשים את העזרה הדרושה להם.

איך מאבחנים דיסתימיה?

כדי לאבחן דיסתימיה, עליך לפנות לפסיכיאטר. ישנן דקויות וניואנסים רבים באבחון, מכיוון שהתסמינים של דיסתימיה יכולים להיות סימפטומים של מחלות והפרעות נפשיות אחרות. רק רופא מסוגל, על סמך ניסיונו וניתוחו המעמיק, לאבחן ולרשום את הטיפול המתאים.

לאחר התייעצות עם רופא, עדיף לעבור קורס של פסיכותרפיה. לדיסטמיה, כמו דיכאון, יש בעיות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות. עם דיכאון ודיסטימיה, לאנשים יש סגנון חשיבה מיוחד שתומך לרוב במחלה – ואם לא מוצאים ומבטלים עיוותים בחשיבה, לא מוצאים השקפות שליליות על עצמם ועל החיים, אז אדם יכול לחוות אפיזודות של דיכאון שוב ושוב. חשוב גם לעבוד באופן פעיל על שיפור ההערכה העצמית, שכן לרוב אנשים הסובלים מדיכאון ודיסתימיה סובלים מבעיה בתחום זה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמקד רק בעבודה עמוקה עם חשיבה, הוא מומלץ לדיכאון ודיסטימיה ומראה תוצאות טובות.

דיסתימיה טיפול

תרופות נוגדות דיכאון שימשו באופן מסורתי בטיפול. הם משפיעים על מה שמכונה "כימיה" של המוח: הם משפיעים על רמת הנוירוטרנסמיטורים – למשל, סרוטונין ודופמין – אשר, בתורם, אחראים על מצב הרוח. לשינויים במצב הרוח יש השפעה חיובית על מצבו של האדם: הפעילות גוברת, השינה משתפרת, העצב פחות מורגש ומופיע כוח. נראה שתרופות נוגדות דיכאון "אוספות" אדם, עובדות עם הפרעות במצב הרוח. עם זאת, יש "אבל" אחד: טיפול כזה אינו עובד עם החשיבה של האדם ואינו מבטל את הבעיות מסביב. תרופות נוגדות דיכאון אינן משנות את האופן בו אדם חושב על עצמו ועל העולם.

לסיכום על דיסתימיה

דיסתימיה שכיחה פי שניים בנשים. זה בר טיפול, אבל זה לוקח זמן, כי לעתים קרובות יותר, אנשים לא מבינים מיד את מצבם. רבים חיים עם דיסתימיה במשך שנים ואינם מחפשים עזרה.

חשוב להיערך לטיפול שיטתי וקבוע, שככל הנראה ישולבו: טיפול תרופתי שנקבע על ידי פסיכיאטר ופסיכותרפיה לשינוי חשיבה, עמדות והתנהגות פנימיים. פסיכותרפיה, שינוי עמדות ועמדות כלפי עצמו וכלפי החיים, ככלל, מספקת הפוגה מתמשכת.