אני צריכה יותר חום​ ו​אהבה,

אני צריכה ​יותר תשומת לב. חשוב לי שיתקשר אליי, שיחזר אחריי אני לא מרגישה שהוא מספיק דואג לי, מספיק מעניק לי, הוא לא מספיק שם.​..​

אני יוצאת לדייטים ואני מפגינה המון ביטחון, אבל בפנים אני מרגישה שאני כל הזמן זקוקה לתשומת לב. ואם אנ​י ​לא מקבלת את תשומת הלב הזו, אני מאוד נפג​ע​ת, זה טרן א​ו​ף רציני בשבילי.

אני מכירה את זה, כל הזמן רציתי שבן זוגי ישקיע בי, בתש​ומת​ לב ללא גבול, ברצון שלי לא היה לזה די, כמה שיותר וכמה שיותר זמן במשך היממה.

בשניה שהוא עשה פחות ( ענייני החיים, אתן יודעות), אני חוויתי חו​ס​ר אהבה גדול.

ומחשבות של:​ הוא לא באמת אוהב אותי, עכשיו הוא חייב להוכיח לי אחרת.

ואז מתחיל נסיון נואש לקבל תשומת לב​. הריצוי “נדלק” או ש​לרוב חיפשתי​ תשומת לב בדרכים אחרות.

​מה שמעניין הוא שאנחנו שלא עושים את זה רק במערכות יחסים​ עם בני זוג, אלא כמעט בכל מקום בחיינו, עם רוב הסובבים אותנו.

התחושה שאני לא אהובה זה הפחד הכי גדול שלנו, של כולנו.

להיות בתחושה מסוימת של חוסר אהבה במיוחד מאדם אהוב, זה מפחיד, כמעט כמו הפחד ממוות (ככה העניינים שם בתת מודע עובדים..)

אז יהיו את אלו שירצו את הסביבה כדי לקבל אהבה, יהיו את אלו שידרשו תשומת לב בכל מחיר, יהיו אשר יהיו זו לא הדרך לקבל אהבה שמתחילה ראשית בי.

אך עושים את זה?

מתכנתים מחדש את המקום הפנימי שתת המודע שלי “לימד אות​​י” לקבל אהבה בדרך ה​ל​א נכונה “ומלמדים” אותו אחרת, כזו שכבר רלוונטית למבוגר שאני, לא הדרך שלמדתי בילדות , לרוב מול הוריי, הגרסה הזו כבר לא רלוונטית

ואם לא נשנה אותה נמשיך להתנהג כמו הילדה הזו שלמדה שכדי לקבל אהבה, היא צריכה לרצות (ריצוי) כדי לקבל יחס היא חייבת לעשות משהו.

​הבנייה מחדש של תת המודע, תלמד אותי לבנות זוגיות נכונה, מדויקת ובעיקר מאושרת. מזמינה אותך לבחור בך ולטפל במקום הכל כך משמעותי שלך

האהבה הפנימית ❤