קלפטומניה היא הפרעה נפשית שבה אדם נמשך כל הזמן וללא יכולת להתגבר על היצר לגנוב משהו. הגורמים המדויקים לקלפטומניה אינם ידועים – ככל הנראה, היא קשורה לשינויים ביוכימיים מורכבים במוח המשפיעים על מצב הרוח וההתנהגות.

מחפשים טיפול CBT ? לחצו כאן >>

מהי קלפטומניה

קלפטומניה מסווגת בדרך כלל כהפרעת משיכה. מדובר במחלות נפש שבהן אדם אינו מסוגל לעמוד בפני דחפיו ובשל כך מבצע מעת לעת מעשים מסוכנים או מזיקים. אנשים הסובלים מהפרעות אלו יודעים שהם יכולים להזיק לעצמם או לאחרים, אך אינם מסוגלים להפסיק.

הפרעות נוספות מסוג זה כוללות פירומניה, הכמיהה להצית וטריכוטילומניה, הרצון הפתולוגי לשלוף את השיער.

"אנשים עם קלפטומניה לא יכולים לעמוד בפני הדחף לגנוב חפצים בגלל עצם הגניבה", אומר הפסיכיאטר. "הם לא גונבים כי הם צריכים את הפריטים מסיבה כלשהי או כי הם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות אותם. זה כמו קניות אימפולסיביות: בחנות נדמה שהחיים בלי הדבר הזה בלתי אפשריים, ובבית, כשהטרחה שוככת, מגיעה ההבנה שאין בה צורך כלל.

מחקרים מראים שלפעמים מקרים של קלפטומניה מראים יותר קווי דמיון עם OCD (הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית) מאשר עם הפרעות משיכה. בגלל זה, כמה חוקרים מאמינים שלמחלה יש תת-מינים.

לרוב, אנשים עם קלפטומניה גונבים מחנויות, הרבה פחות מחברים או קרובי משפחה, למשל, במסיבה או במסיבה.

רבים מהסובלים ממחלה זו חוששים לפנות לעזרה רפואית בגלל בושה או חשש שהרופא ידווח למשטרה. אבל אין ממה לחשוש: חיסיון החולה מוגן בסודיות רפואית, שרק רשויות אכיפת החוק יכולות לחייב רופא להפרה.

תסמינים של קלפטומניה

  • רצון ספונטני חוזר לגנוב משהו
  • חוסר ההסבר של הרצון הזה: הוא אינו קשור לא עם סיבות רציונליות (להתעשר) או למניעים רגשיים (כעס או רצון לנקמה)
  • חוסר יכולת לעמוד בפני דחף זה
  • מתח מוגבר, תחושות התקף חרדה או עוררות לפני גניבה
  • תחושת עונג במהלך ומיד לאחר גניבה – לפעמים חולים משווים אותה לאורגזמה
  • רגשות אשמה, חרטה, שנאה עצמית או פחד זמן קצר לאחר הגניבה
  • חפצים גנובים מוחבאים בדרך כלל ולעולם לא נעשה בהם שימוש
  • ביטויים מחזוריים של קלפטומניה – הדחפים יכולים להיות חזקים יותר או חלשים יותר, עשויים להיות פרקי זמן שונים ביניהם, אך הם תמיד חוזרים

כתבות נוספות:

CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

דיכאון וחרדה

טיפול זוגי אחרי הסגר

במה שונה קלפטומניה מגניבה?

שתי התופעות הללו דומות רק במבט ראשון.

אנשים שגונבים עושים את זה לטובתם. הם מתכננים את הפשעים שלהם ומוציאים אותם להורג במודע ובדם קר. עבור רבים מהם, גניבה היא דרך להרוויח כסף, כמעט מקצוע.

קלפטומניה היא מחלת נפש קשה ונדירה. אדם הסובל ממנה גונב דברים שהוא לא צריך בניגוד לרצונו. הוא פועל באימפולסיביות וללא מחשבה, ולאחר ביצוע פשע הוא חש בושה וחרטה.

גורמים לקלפטומניה

הסיבה המדויקת לקלפטומניה עדיין לא ידועה. ישנן מספר תיאוריות לגבי מקורו.

1. פסיכואנליטי

הפסיכואנליזה מסבירה את הנטייה הפתולוגית לגנוב כפיצוי על הרצון הפנימי לקבל משהו כשאי אפשר להשיג אותו.

"אני רוצה לקנות מכונית לעצמי, אבל אני לא יכול להרשות זאת לעצמי, אז אני אגנוב מכונית קטנה מהחנות", כיום ההסבר הזה נחשב למיושן.

2. קוגניטיבי-התנהגותי

בזמננו, ההשערה הפסיכואנליטית הוחלפה על ידי התיאוריה הקוגניטיבית-התנהגותית. היא משערת שמעשי קלפטומניה אינם מבוצעים באופן ספונטני, אלא מוכתבים על ידי הסביבה הסובבת את האדם ומצבו שלו. שלושה גורמים חשובים כאן:

  • המצב שלפני מעשה הקלפטומניה – התרגשות יתר, מתח וכדומה
  • חיזוק חיובי – סיפוק לאחר גניבה, שאותו אתה רוצה לחוות שוב ושוב
  • מצבי לאחר המעשה – תחושת סיפוק לאחר פשע או להיפך, בושה

לעתים קרובות קלפטומניה מתבטאת על רקע של מתח או דיכאון.

"במסגרת התיאוריה הקוגניטיבית-התנהגותית, קלפטומניה נתפסת כדרך לא יעילה להתמודד עם רגשות שליליים או מתח, התורמת לירידה במספר האסטרטגיות ההתנהגותיות היעילות – אחרי הכל, הרבה יותר קל לגנוב מאשר לחפש. את הסיבות ללחץ ואת הרגשות שלך ולפתור אותם".

3. ביולוגי

תיאוריה זו פופולרית גם כיום והיא משמשת לעתים קרובות בשילוב עם תיאוריה קוגניטיבית התנהגותית. הוא מתמקד בתהליכים הביוכימיים המתרחשים במוח של אדם עם קלפטומניה.

"על פי ההנחות של מדענים, לאנשים עם קלפטומניה יש תפקוד לקוי של נוירוטרנסמיטורים – חומרים שהמוח משתמש בהם להעברת אותות, כמו גם קולטני אופיואידים ודופמין במערכת העצבים המרכזית שאחראים להנאה". הפרעות כאלה גורמות לאדם ליהנות מדברים ופעולות יוצאי דופן שספק אם ישמחו אדם בריא.

גורמי סיכון

קלפטומניה היא מחלה נדירה למדי. בארה"ב, זה משפיע על כ-0.6% מהאוכלוסייה. 63% מהאנשים עם קלפטומניה הם נשים, 37% הם גברים.

מחקרים מראים שהמחלה מתבטאת לרוב בגיל ההתבגרות המאוחרת או בבגרות המוקדמת.

עם זאת, קלפטומניה יכולה להתפתח אצל כל אחד בכל גיל, מה שעושה אותה שונה מאוד ממחלות נפש רבות אחרות.

ב-20-46% מהמקרים של קלפטומניה, הפרעות דחף אחרות קשורות. ב-23-50% הוא מתפתח על רקע אלכוהוליזם או שימוש בסמים. מחקרים שונים ציינו כי 45% עד 100% מהחולים עם קלפטומניה סבלו מהפרעות התנהגותיות אחרות.

חוקרים מצאו שאנשים עם רמות גבוהות של מתח או דיכאון סובלים לעתים קרובות מקלפטומניה.

"אין בסיס גנטי מוכח לקלפטומניה, מלבד התצפית שהיא הרבה יותר שכיחה במשפחות שבהן למישהו יש הפרעה טורדנית כפייתית", מוסיף הרופא פסיכיאטר.

קלפטומניה טיפול

קלפטומניה מטופלת על ידי פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים. בעבר טופלה מחלה זו באמצעות פסיכותרפיה, אך כיום יש תפנית לטיפול רפואי. זה חל:

  • תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים)
  • מייצבי מצב רוח (נורמוטימים)
  • אנטגוניסטים לקולטן לאופיואידים

התיאוריה הביולוגית מציעה שתי דרכים לטפל בקלפטומניה. הראשונה היא מניעתית, הקשורה לנטילת תרופות נוגדות דיכאון, המשווים ומווסתות את רמות הסרוטונין והדופמין במערכת העצבים, ובכך מפחיתות את האימפולסיביות של האדם. פועלים כאן גם מייצבי מצב רוח, המשמשים כדי "להחליק" תנודות רגשיות.

השיטה השנייה היא לעצור את הזעם, היא משתמשת במעכבי קולטנים לאופיואידים כדי להפחית את ההנאה והסיפוק שמגיעים עם גניבה. שילוב מורכב של תרופות יכול להשיג היחלשות משמעותית של החיזוק הכימי של קלפטומניה.

טיפול CBT משמש גם בטיפול בקלפטומניה. זה עוזר לאדם לזהות גישות התנהגותיות שליליות או פתולוגיות ולהחליף אותן בגישות בריאות וחיוביות. בין שיטות ה-CBT המשמשות כאן:

  • רגישות נסתרת – המטופל, יחד עם פסיכולוג, מפעיל את מצב הגניבה, ולאחר מכן הוא עומד בפני השלכות שליליות, למשל, מעצר
  • טיפול סלידה – אדם מתרגל טכניקות כואבות בינוניות, כמו עצירת נשימה כאשר מתעורר הרצון לגנוב
  • דה-סנסיטיזציה שיטתית – המטופל לומד לשלוט בדחף שלו לגנוב בעזרת טכניקות הרפיה