חוסר סובלנות ל- רעש גריסה ולכמה צלילים אחרים שאנשים משמיעים בחיי היומיום יכולה להיגרם על ידי היפראקטיביציה של מערכת נוירוני המראה, מאמינים מדענים מישראל. הם מקווים שהתגלית תעזור למצוא דרכים לטפל באנשים החווים בעיות חברתיות עקב אי נוחות הנגרמת על ידי מיסופוניה.
הסיבה לשנאה הפתולוגית של צלילים מסוימים – מיסופוניה – עשויה להיות תפקוד לא תקין של המוח, מצאו חוקרים מאוניברסיטת ניוקאסל.
מיסופוניה היא צורה של חוסר סובלנות לצלילים מסוימים, החל מנשימה, לעיסה או שיעול ועד לצליל של גזירת ציפורניים. על פי הערכות שונות, הוא משפיע על בין 6 ל-20% מהאנשים בעולם. למרות שספקטרום הצלילים המטרידים האפשריים הוא רחב למדי, לרוב מיסופוניה קשורה לקולות המופקים בעת אכילת מזון.
בצורה קלה, מיסופוניה כמעט אינה מפריעה, גורמת רק לגירוי מסוים, אך עם תסמינים בולטים יותר, היא עלולה להפוך אינטראקציות חברתיות במשפחה, בחברה ובעבודה לבלתי אפשרית.
מנגנוני המיסופוניה אינם מובנים במלואם; גרסאות שונות של הסיבות להתרחשותה הועלו, עד לתיאוריות פסיכואנליטיות. עם זאת, הסיבה האמיתית שלה, ככל הנראה, קשורה למוזרויות המוח.
באמצעות MRI פונקציונלי, הכותבים ניתחו את פעילות המוח של 33 אנשים עם מיסופוניה במנוחה ו-42 כאשר שמעו צלילים מעצבנים, והשוו אותה לתוצאות של קבוצת ביקורת, שהמשתתפים בה לא חוו מיסופוניה.
כתבות נוספות:
אבחון מיסופוניה
התברר שאצל אנשים עם מיסופוניה, כתגובה לקולות צ'מפינג ושאר צלילים הקשורים לצריכת מזון, ישנה הפעלה מוגזמת של המסלולים המחברים את קליפת השמע עם האזורים האחראים על תנועת הפה והגרון.
"אנו מניחים שבמיסופוניה, גירוי מסוים מפעיל את האזורים הללו, גם אם מדובר רק בסאונד", אומר הנוירולוג סוהבינדר קומאר, אחד ממחברי העבודה. "אנשים מרגישים שקולות חודרים אליהם".
בנוסף, נצפה קשר דומה במקרה של גירויים חזותיים. זה גרם לקומאר ועמיתיו לחשוב שגירויים מעוררים את עבודתם של נוירוני מראה – תאי עצב במוח המופעלים כאשר בעל חיים (פרימטים, בפרט לבני אדם, ולכמה ציפורים וחרקים יש נוירוני מראה) מבצע פעולה, וכאשר לראות מישהו אחר עושה את זה. זה מאפשר למידה מהירה יותר באמצעות חיקוי, במיוחד בשלבים הראשונים של החיים. תפקוד לקוי של נוירוני מראה נחשב לגורם אפשרי לכמה מחלות נוירולוגיות, למשל, הפרעות בספקטרום האוטיסטי.
למרות שהפעלת נוירונים מוטוריים לא גורמת לאנשים עם מיסופוניה ללעוס או לבלוע, הם חווים אי נוחות, כנראה בגלל אובדן שליטה על גופם.
מיסופוניה דרכי טיפול
"מעניין, חלק מהאנשים עם מיסופוניה יכולים להקל על הסימפטומים שלהם על ידי חיקוי פעולות מעוררות קול, מה שעשוי להצביע על החזרת תחושת השליטה.
שימוש בידע זה יאפשר לנו לפתח טיפול פסיכולוגי חדשים לאנשים עם מצב זה", אומר קומאר.
"המחקר מספק הזדמנות להסתכל מחדש על אפשרויות הטיפול למיסופוניה", מוסיף פרופסור טים גריפית'ס, המחבר הראשי של העבודה. "במקום להתמקד במרכזי השמיעה במוח, כפי שקורה בטיפולים קיימים רבים, צריך לקחת בחשבון את המרכזים המוטוריים".
מערכת נוירון המראה ניתנת לאימון, מסביר קומאר. הוא מקווה שיצליח למצוא דרך לשבור את הקשר בין צליל מסוים לבין התחושות הלא נעימות שהוא גורם.
מעניין, נוירוני מראה מגיבים באותו אופן לאדם לועס מזון, ופשוט לקול האכילה. לאותם אנשים שקיבלו את הניקוד הגבוה ביותר במבחני אמפתיה יש את הרמות הגבוהות ביותר של הפעלת נוירוני מראה.
אבל אצל אנשים עם סכיזופרניה, עבודתם של נוירוני המראה נפגעת. ניסויים הראו שחולים עם סכיזופרניה נוטים יותר לעשות טעויות במשימות לחקות פעולות. סריקת מוחם העלתה שבסכיזופרניה, הפעילות של נוירוני המראה מופחתת, מה שמוביל לטעויות. הפרעה זו עשויה להיות השורש של בעיות התקשורת שחווים אנשים עם סכיזופרניה.
תגובות