מהי הפרעה טורדנית-כפייתית?

החל מאגירת חפצים, שטיפת ידיים ועד לבדיקת הכיריים שוב ושוב ללא הפסקה, הפרעת טורדנית כפייתית OCD לובשת צורות רבות. זוהי הפרעת חרדה  הלוכדת אנשים לתוך מחשבות חוזרות ונשנות ולטקסים התנהגותיים שיכולים להשבית אותם לחלוטין.

סקרים שנערכו על ידי המכון הלאומי לבריאות הנפש מראים כי 2 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מ- OCD – זהו מספר גדול יותר ממספר האנשים שסובלים ממחלות נפשיות אחרות כגון סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, והפרעת פאניקה. OCD עשויה להתחיל עוד בתקופת הילדות, אך היא באה לידי ביטוי הכי הרבה בתקופת גיל ההתבגרות או בתחילת גיל הבגרות. מדענים מאמינים שהן נטייה עצבית ביולוגית והן גורמים סביבתיים יחד גורמים להיווצרותן של מחשבות לא רצויות, מחשבות פולשניות ודפוסי התנהגות כפייתית  (compulsive behavior)  המרגיעים את המחשבות הלא רצויות.

טיפול ב OCD פסיכולוגים מומלצים

אלא אם כן טופלו, הפרעה זו נוטה להפוך לכרונית – הנמשכת למשך שנים, ואפילו עשורים – למרות שחומרת התסמינים עשויה לדעוך במהלך השנים. הן הגישות התרופתיות והתנהגותיות הוכיחו את עצמן יעילות כצורת טיפול; לעתים קרובות שילוב של שניהם הוא המועיל ביותר. לקבלת פרטים נוספים בכל הנוגע לסיבות, לתסמינים ולטיפולים, עיינו במילון האבחונים שלנו.

הרבגוניות והתסמינים של המצבים הכפייתיים

כתבות נוספות:

CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

DBT – טיפול התנהגותי דיאלקטי

הפרעה דו קוטבית או מאניה דפרסיה

מחשבות או התנהגויות בלתי נשלטות אלה יכולות להפריע בעבודה, בבית הספר ובניהול מערכות יחסים של אותו אדם. למרות שההתנהגויות עשויות לספק לאותו אדם תחושת הקלה רגעית מהחרדה הכללית שלו, הוא אינו מפיק הנאה מהכפייתיות. אנשים הסובלים מהרגלים של כפייתיות- קומפולסיביות עשויים להתמודד גם עם טיקים מוטוריים או עם תנועות חוזרות ונשנות, כגון עוויות בפנים ואוננות. מחקר בתחום ה- OCD נמשך זה זמן רב. לדוגמא, פגמים הנקראים בשם ליקויים מיקרו-מבניים נמצאו בחומר הלבן של מוחם של אותם אנשים שסובלים מהפרעת או סי די , והטיפול שנמצא היום בקו החזית בהפרעה זו כוללת חשיפה ומניעת תגובה, כמו גם הפגנת אמפתיה ישנה וחמלה במתן הטיפול.

התסמינים הראשונים הן האובססיות – הרעיונות או הדחפים הלא רצויים העולים שוב ושוב ושמטרתם לגרש את הפחדים, לעתים קרובות מפגיעה או מהידבקות במחלה. “הקערה הזאת לא נקייה מספיק. אני חייב להמשיך ולשטוף אותה “. “יתכן והשארתי את הדלת לא נעולה” או “אני יודע ששכחתי לשים בול על המכתב הזה”. הדחפים מופיעים לאחר מכן-התנהגויות חוזרות ונשנות כגון שטיפת ידיים, בדיקת נעילת דלתות ואגירת חפצים. התנהגויות כאלה נועדו למתן את הפחד ולהפחית את איום הפגיעה. אולם ההשפעה אינה נמשכת זמן רב והמחשבות הלא רצויות חוזרות להפריע שוב תוך פרק זמן קצר.

אותם אנשים הסובלים מ-OCD עשויים להבין את חוסר התועלת שיש באובססיות ובהתנהגויות הכפייתיות שלהם, אבל הדבר אינו מהווה סיבה עבורם להפסיק את ההתנהגויות האלה. OCD יכול להפוך לחמור כל כך עד כדי כך שהיא יכולה לגרום לאנשים לעזוב את הבית שלהם. ההפרעה פוגעת הן בגברים והן בנשים בפרופורציות שוות.

מה גורם להפרעת OCD?

החשיבה המדעית הקיימת כיום מאמינה בכך שהפרעת ה- OCD נובעת משילוב של גורמים – נטייה ביולוגית, גורמים סביבתיים, כולל חוויות וגישות שנרכשו בתקופת הילדות, ודפוסי חשיבה פגומים.

העובדה שחולים רבים הסובלים מהפרעת OCD מגיבים לתרופות נוגדות דיכאון SSRI מרמזת על מעורבות של תפקוד לקוי במערכת הנוירוטרנסמיטר של הסרוטונין. מחקרים מתמשכים מרמזים על כך שייתכן וקיים פגם במערכות המסרים הכימיים האחרים במוח.

הפרעת OCD יכולה להופיע יחד עם דיכאון, הפרעות אכילה, או  הפרעת קשב וריכוז / היפראקטיביות, והיא עשויה להתקשר להפרעות כגון תסמונת טורט והיפוכונדריה, למרות שטיב החפיפה נתון לוויכוח מדעי.

כיצד לטפל באובססיות ובכפייתיות?

כתבות נוספות:

פסיכופת

דיכאון

ניתן להמליץ על פסיכותרפיה או תרופות, או על שתיהן יחד, כטיפול בהפרעת או סי די , ומטופלים עשויים להגיב טוב יותר לצורת טיפול אחת מאשר לצורת טיפול אחרת.

אולם, מחקרים שנערכו על ידי NIMH, מראים כי שילוב של פסיכותרפיה ותרופות הוא הטוב ביותר עבור מטופלים צעירים. התרופות הניתנות הן בדרך כלל אחד מה- SSRIs, או מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין. ה- SSRIs בשם פלואוקסטין (פרוזק), פלובוקסמין (Luvox), וגם פרוקסטין (Paxil) אושרו במיוחד לטיפול בהפרעת OCD. תרופות אלה הוכחו כמפחיתות את התדירות ואת חומרת האובססיות והכפייתית בקרב יותר ממחצית מהחולים, למרות שהפסקת התרופות גורמת לעתים קרובות לנסיגה במצבם.

לטיפול ההתנהגותי בהפרעת OCD יש נטייה לייצר השפעות לטווח הארוך. פסיכותרפיה מתמקדת בדרך כלל בשני היבטים של ההפרעה: התרת המחשבות הלא הגיוניות המעורבות במצב וחשיפה הדרגתית של הסובלים מההפרעה לחפץ או לרעיון שמפחיד אותם עד שהם אינם רגישים יותר אליו ומסוגלים לסבול את החרדה מבלי להתעסק בטקסים כפייתיים.​​

רוצים להיות מעודכנים? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פסיכולוגים.קום

מקור: psychology today