מאת: ד"ר דפנה כצנלסון בנק – פסיכולוגית קלינית בכירה ומרצה
אז קצת על קצה המזלג ההבדל בין הפרעות אלו בספרות המקצועית :
מצב פסיכוטי צבר של סימפטומים שונים המעיד על אובדן בוחן המציאות. בעיקרון ככל שרבות ההזיות ומתעצמים חזיונות התעתועים הרודפים אותו, כן ישנה סכנה שינקוט בתגובה קיצונית שאינה מתחשבת בגבולות ומחסומים מקובלים. בבית המשפט המונח "התקף פסיכוטי" מתייחס לאותו אירוע ספציפי שבו אין אבחנה בין מציאות חיצונית לפנימית ואדם מופעל מדמיונות, קולות ומחשבותיו שלו. במצב כזה כדי לשחרר אדם מאחריות פלילית נדרשים הפסיכיאטרים להוכיח כי הנאשם סבל לאורך שנים ארוכות ממחלה שטופלה באופן תרופתי על ידי תרופות מיוחדות אנטי – פסיכוטיות , או לנסות ולהוכיח כי עקב נסיבות ייחודיות התפרצה בפעם הראשונה עקב מצב של לחץ חריף.
המושג פסיכופת
לעומת זאת המושג פסיכופת או בעגה המקצועית הפרעת אישיות אנטי סוציאלית מכוון לאנשים שסובלים מהפרעות שאין בהם פגיעה קיצונית או פגיעה תפקודית בתחום החברתי התעסוקתי והרגשי . אדם בעל הפרעת אישיות אנטי סוציאלית מאופיין בהעדר אמפתיה לזולת ובקושי להפנים קודים מוסריים. המונח פסיכופת הוגדר לראשונה ב1835 ע"י Pritchard והוגדר כטירוף מוסרי. אנשים כאלו יש סגנון בינאישי יהיר ומתעתע: קסם אישי שטחי, תחושת ערך עצמי מנופחת וגרנדיוזיות, שקרנות פתולוגית וניצול אסטרטגי ואכזרי של הזולת למען רווח אישי.. הסגנון הבינאישי והרגשי של הפסיכופת מאופיין בביטחון עצמי מופרז, אופטימיות לא מציאותית, עזות מצח, נחישות וקור רוח.
באיזה שלב גולשת האישיות הפסיכופתית למצב פסיכוטי?
האמת תלויה בעין המתבונן
עוד כתבות:
תגובות