טראומה פסיכולוגית יכולה לשבת בתוכנו שנים ועשרות שנים, לערער את הכוח ולהחריף את הכאב מעת לעת. פסיכולוג קליני מומחה מסביר על טבעו של PTSD ומסביר מה אדם יכול לעשות כדי לסייע לעצמו בהתמודדות עם פוסט טראומה.

מחפשים מומחים לטיפול פוסט טראומה? לחצו כאן >>

מה זה פוסט טראומה?

לכל אדם עומדים מנגנונים ומשאבים רבים המאפשרים לו לחיות אירועים קשים, להתמודד עם קשיים, לסבול אבל ואובדן, להתגבר על אכזבות וטרגדיות. למרות זאת, לפעמים אנו עומדים בפני אירוע שאיננו יכולים להתמודד איתו מסיבה זו או אחרת: הוא כלל אינו משתלב בחוויה האישית שלנו ומתגלה כהלם בלתי עביר. אירועים כאלה, הקשורים בדרך כלל לסיכון ממשי או נתפס לחיים ולבריאות, נקראים בדרך כלל טראומה, והם עלולים לגרום להפרעת דחק פוסט טראומטית – הפרעה נפשית כתוצאה מהתמודדות עם מצב טראומטי.

מחקרים מראים שכמעט 4% מהאנשים סובלים מ-PTSD לפחות פעם אחת בחייהם. יחד עם זאת, הסטטיסטיקה במדינות שונות שונה משמעותית: בסין, 0.3% מהנשאלים התמודדו עם בעיה, בהולנד – 7.4%, בקנדה – 9.2%

כתבות נוספות:

שילוב מנצח של מיינדפולנס ו EMDR

טיפול פסיכולוגי לילדים ונוער במצבי טראומה

מה זה טיפול EMDR

תסמיני PTSD

נכון להיום, שתי הנחיות אבחון רפואיות עיקריות (DSM-5 – קו מנחה שפותח על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, ו-ICD-11 – סיווג שאומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי) מגבשות את הקריטריונים הבאים למסקנה שאדם סובל מ-PTSD:

  • מתמודד עם מצב מסכן חיים או בריאות. במקביל, PTSD יכול להתפתח במצב בו אדם הפך לקורבן של אירוע כזה, ואם היה עד לו, או אם קרה אירוע דומה ליקיריו. קריטריון זה חל גם על מומחים אשר מאופי עבודתם מתמודדים עם השלכות של אירועים טראומטיים: רופאים, כבאים, פסיכולוגים משברים וכדומה.
  • יש לפחות אחד מהתסמינים הללו, כגון זיכרונות אובססיביים ומטרידים בלתי רצוניים מהאירוע, סיוטים, פלאשבקים, חוויות מייגעות או תגובות גופניות במצבים שמזכירים את האירוע.
  • הימנעות מזיכרונות ומחשבות מהאירוע או כל דבר שעשוי לזכור אותו.
  • הפרעות חשיבה ומצב רגשי כתוצאה מאירוע חוויתי: חוסר יכולת לזכור היבטים חשובים של מה שקרה, מחשבות ואמונות שליליות על עצמך ועל העולם מסביב, האשמת עצמך או אחרים שאירוע טראומטי התרחש, הורדת מצב הרוח ורגשות שליליים. , ירידה בעניין בעולם הסובב אותם, תחושות של בידוד וניכור, ירידה ביכולת לחוות רגשות חיוביים.
  • שינויים כגון עצבנות והתפרצויות זעם, התנהגויות תוקפניות ומסוכנות עבור עצמך או אחרים, ערנות מוגברת, תגובות מבוהלות לגירויים קלים ובעיות ריכוז ושינה.

כדי להיות מאובחן, התסמינים המפורטים חייבים להימשך יותר מחודש ולגרום למצוקה או קשיים משמעותיים בחיי החברה.

SHUTTERSTOCK ©

חשוב לציין ש-PTSD מלווה לרוב בהפרעות אחרות, בעיקר דיכאון.

פוסט טראומה, כמו כל הפרעה נפשית אחרת, ניתן לאבחן רק על ידי מומחה מוסמך, אך תשובות חיוביות לשאלות הבאות עשויות להיות סיבה לפנות לייעוץ ולקבל עזרה (או פשוט להיות קשוב יותר לעצמך או לאדם אהוב).

  • האם חווית אירוע טראומטי כלשהו במהלך חייך (כגון תאונה, שריפה, אסון קיצוני, התקפה פיזית עליך או על יקירייך) או היית עד לאירועים דומים?

במהלך החודש האחרון:

  • האם חזרת לאירוע הזה במחשבותיך (בחוסר רצון) או בחלומותיך?
  • האם התאמצת לא לחשוב על האירוע הזה ולהימנע מלהיזכר בו?
  • היית לחוץ מהרגיל?
  • האם חווית פחד בהזדמנויות קלות?
  • האם הרגשת ניכור מהפעילויות הרגילות שלך ומהיקירים שלך?
  • האם הרגשת אשמה או האשמת את עצמך או אחרים באירוע?

מחפשים מומחים בטיפול PTSD? לחצו כאן >>

סיבות וגורמי סיכון

עדיין אין תשובה מוחלטת לשאלה מה בדיוק גורם ל-PTSD. אבל המחקר הוביל לכמה הנחות חשובות.

ברמה הפיזיולוגית, התפתחות PTSD יכולה להיות מופעלת על ידי:

רמות מוגברות של הורמוני לחץ

במקרה של סכנה, הגוף שלנו מייצר הורמוני סטרס כמו אדרנלין כדי לעבור למצב פעיל ובדרך זו או אחרת להתרחק מהאיום (תגובה זו נקראת לרוב "הילחם או ברח"). נפגעי PTSD ממשיכים לשחרר רמות גבוהות של הורמוני סטרס גם כאשר אין עוד סכנה בקרבת מקום. זה יכול לגרום לגירוי יתר ולשינויים רגשיים, ויכול לגרום להשפעות בריאותיות שליליות ארוכות טווח, כולל מיגרנות, כאבים וסיכון מוגבר למחלות לב, ריאות ומערכת העיכול.

שינויים באופן שבו המוח פועל

הלחץ הנגרם כתוצאה מטראומה עלול לפגוע בהיפוקמפוס, חלק מהמוח המעורב במנגנוני הרגש והזיכרון.

הפרעות בהיפוקמפוס עלולות להפריע לעיבוד תקין של זיכרונות וחלומות, ולכן החרדה שהן גורמות לא פוחתת עם הזמן. שינויים כאלה עשויים להסביר את הרמות המוגברות של פחד וחרדה, בעיות זיכרון וזיכרון שמהן סובלים נפגעי PTSD.

SHUTTERSTOCK ©

גורמים שיכולים להגביר את הרגישות שלך ל-PTSD:

חוויות טראומטיות קודמות. ללחץ של טראומה יכולה להיות השפעה מצטברת, וחוויות טראומטיות חדשות יכולות להחריף את ההשפעות השליליות של טראומה קודמת.
ניסיון של אלימות. אנשים שחוו התעללות פיזית, רגשית או מינית בעבר נוטים להיות רגישים יותר ל-PTSD.
PTSD או דיכאון אצל יקיריהם.
ניסיון בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים.
חוסר מיומנויות להתמודדות עם מצבים טראומטיים.
חוסר תמיכה חברתית. יחסים חברתיים ומשפחתיים בריאים יכולים לעזור למתן את ההשפעות של מתח וטראומה. לעומת זאת, אנשים חסרי מערכות יחסים וסביבות תומכות נוטים להיות פגיעים יותר ללחץ ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר ל-PTSD. הימצאות בסביבה חברתית המטפחת בושה, אשמה, סטיגמה או תיעוב עצמי תורמת גם היא להתפתחות PTSD.
רמות מתח גבוהות בחיי היומיום.

טיפול ב-PTSD

ניתן לחלק את הגישות לטיפול ב-PTSD לשתי קבוצות: תרופתית ופסיכותרפויטית. לעתים קרובות נעשה שימוש בשיטות של שתי הקבוצות בשילובים שונים.

אין כיום תרופות המיועדות במיוחד לטיפול ב-PTSD, אך ישנן תרופות רבות שהוכחו כיעילות בטיפול במצבים אחרים, כגון דיכאון וחרדה, והוכחו כיעילות בטיפול בסימפטומים של PTSD.

לגבי שיטות פסיכותרפויטיות, או "טיפול מילים", אזי היעילות הגדולה ביותר (ואשר אושרה על ידי מחקר) מודגמת על ידי מספר גישות.

טיפול קוגניטיבי תהליכי

במסגרת גישה זו, המטפל מזמין את הלקוח לדבר על האירוע הטראומטי והשלכותיו ולתאר את חוויותיו בפירוט ביומן על מנת שיוכל לראות טוב יותר כיצד הטראומה משתקפת במחשבותיו ולמצוא דרכים חדשות להתמודד איתה. זה.

SHUTTERSTOCK ©

EMDR – הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים

גישה זו מבוססת על התפיסה שטראומה משבשת את מנגנוני ההתמודדות הטבעיים הטמונים בכל אדם ואינה ניתנת לבנייה בחוויה ובזיכרונו. מעודדים את האדם להתמקד בגירוי חיצוני (תנועות עיניים מצד לצד, בהנחיית המטפל) ובמקביל לעבוד דרך זיכרונות, מחשבות ורגשות מורכבים הקשורים לטראומה.

גישות ממוקדות עבודת גוף ויצירתיות

טיפול מכוון גוף מבקש לחפש משאבים באמצעות תשומת לב לתחושות הגוף, כמו גם להשיג את היכולת לחיות מחדש חוויות טראומטיות מנקודת מבטו של שחקן פעיל ולא של קורבן. לגישות המשתמשות בריקוד ובמופעי תיאטרון כדי להשיג את החופש והספונטניות ש-PTSD מונעת מקורבנותיהן לעתים קרובות מטרות דומות.

חיים עם פוסט טראומה

לטראומה יש השפעה עצומה על מגוון רחב של תחומים בחיינו, אך אין זה אומר שלא ניתן לפתור את הבעיה, גם אם מסיבה זו או אחרת אין לכם גישה לעזרה מקצועית.

קושי מיוחד בעבודה עם PTSD הוא עצם הכאב והחומרה של החוויה הטראומטית, שלעיתים קרובות מאלץ אדם להימנע מכל תזכורת לטראומה, לא לכלול את האפשרות לדבר עליה, כמו גם את ההשלכות ההרסניות על ההסתכלות על עצמו ו העולם מסביבנו. כל זה מקשה מאוד על בניית קשרים קרובים, מציאת

תמיכה ועזרה.

מה יכול לעזור בטיפול PTSD

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לרוב ההכרה בחוויה הטראומטית, הפותחת הזדמנויות לשיחה ולחשיבה מחודשת לאחר מכן. ההשפעה ההרסנית של טראומה על הנפש נובעת במידה רבה מהעובדה שהאירוע הטראומטי מודח לחלוטין מהמהלך הרגיל של חיינו, וחשוב ביותר להחזירו, להטמיע אותו בהיסטוריה האישית שלנו.

מחקרים מוכיחים את היעילות הגבוהה של כלי כל כך פשוט כמו תיאור החוויה שלך בכתב: רישום מחשבותיך וזיכרונותיך מאירוע טראומטי, ניסיון לספר על ההשפעה שהייתה לו על חייך, מחשבות על העתיד.

מכיוון שטראומה משפיעה על הגוף בצורה כזו או אחרת, פעילות גופנית, יוגה (או מתיחות רגילות), מדיטציה, ריקוד ואפילו שיעורים בסטודיו לתיאטרון יכולים להיות עזרה חשובה בהתגברות על השלכותיה.

התמיכה של המשפחה והחברים משחקת תפקיד עצום. חשוב לא להתבודד ולמצוא מישהו שאיתו תוכל לדבר על החששות שלך.

עם זאת, להתגבר על PTSD בעצמך אינו קל ויכול לקחת זמן רב. לכן, בהזדמנות הראשונה כדאי לפנות לפסיכותרפיסט.

פוסט טראומה של בני זוג

אם אתה מבחין בסימפטומים של PTSD אצל אדם אהוב, אתה יכול להפוך עבורו לתמיכה ולעזור לו. יחד עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שיכול להיות לו קשה ביותר לדבר על טראומה ואף לחזור אליה במחשבותיו, ולכן חשוב להצביע על נכונותו לעזור ולהיות שם מבלי להפעיל לחץ. עצם הנוכחות הבינה והתומכת שלך, הנכונות שלך לחלוק פעילויות שמביאות שמחה והנאה, תחושת יציבות וביטחון יכולים להועיל. עם זאת, כדאי ללמוד יותר הן על PTSD באופן כללי והן על האופן שבו היא באה לידי ביטוי אצל יקירכם (כולל טריגרים – מצבים, מילים או חפצים שיכולים לעורר זיכרונות של חוויה טראומטית).