תפקוד הנשימה והשפעתה להתקפי חרדה

כשהנשימה משתבשת למעשה משתבשת אספקת החמצן וחילוף חמצן ופחמן דו חמצני לגוף. זה דומה למצב של תדלוק מכונית בדלק בעל אוקטן לא מתאים. בכך המצב גורם לסימפטומים בגוף והרגשה של התקף חרדה שלא תמיד קל להבין את מקורם.

מחפשים מומחה לטיפול בהתקף חרדה? לחצו כאן

הנשימה מהווה למעשה את החיבור שלנו לעולם בין הגוף והנפש. תמיד נוכחת, זורמת ומזינה אותנו בחמצן המהווה מעיין דלק בלעדיו לא נוכל לתפקד. במצבי התקף חרדה הנשימה מהירה ושטחית (15-25 נשימות בדקה). במצבי רגיעה ותפקוד איטי, הנשימה עמוקה (6-10 נשימות בדקה).

על מנת להבין במה מדובר, חשוב להכיר את המושגים הקשורים ואת התהליך הטרום התקף חרדה.

ד"ר יגאל גליקסמן – פסיכותרפיסט
(בעבר יו"ר האגודה הישראלית לביופידבק)

תגובת "הילחם או ברח" (באנגלית: Fight or Flight; נקראת לעיתים "הילחם, ברח או קפא", באנגלית: Fight, Flight or Freeze)

מקורו של המונח הוא מתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה. מדובר בסוג של תהליך של שינויים גופניים- פיזיולוגיים המתרחשים בגופו של האדם. מנגנון הישרדותי התפתחותי אמור להכין את האדם להתמודדות פיזית עם הגירוי הבלתי צפוי, פתאומי המהווה איום או סכנה קיומית.

בהתאם למצב בוחר האדם באחת משלושת התגובות.

א. לנסות להילחם על מנת לשרוד.

ב. לנסות לברוח על מנת לשרוד .

ג. כששתי התגובות הקודמות לא עוזרות לקפוא ולא להגיב בכלל.

כתבות נוספות:

ביופידבק

דיכאון קליני, למה הוא מגיע?

7 טיפים להתמודדות עם חרדה כלכלית בזמן חל"ת

לחץ

מרבית האנשים במיוחד בעולם המערבי המתפקדים בקצב חיים מהיר מידי, לא עקבי, חשופים להרבה גירויים מלחיצים במסגרות העבודה, המשפחה התחבורה הספורט וכד'. הנשימות שלהם מהירות ושטחיות ולעיתים קרובות מגיעים לנשימת יתר עם כל המשתמע מכך. מצב כזה המתמשך לאורך זמן גורם למערכת העצבים הסימפתטית להיות מוגברת ממערכת העצבים הפרא-סימפתטית. מצבים אלה מובילים לעייפות, הפרעות קשב וריכוז, שחיקה פיזית ונפשית ופגיעה משמעותית באיזון הפיזי והנפשי.

לחץ הוא הפירוש שנותן האדם לגירוי פתאומי אליו הוא נחשף, רעש פתאומי, בהלה, כאב חד וכד'. כלומר לא ניתן להלחיץ, להרגיז, להעליב וכד' את האדם אלא זה תלוי בפירוש שהוא נותן לגירוי אליו הוא נחשף.

מה בין התקף חרדה למערכת העצבים

מערכת העצבים מורכבת ממערכת בלתי רצונית (הנשלטת על ידי גזע המוח, יש כאן פירוש של האיום כמצב של סכנה הישרדותית וקיומית). למעשה היא אחראית על וויסות פעולות פיזיולוגיות שאינן נתונות לשליטה ותפקידה העיקרי לשמור על המצב אליו נחשף אדם שגרם לתגובת התקוף או ברח או קפיאה, לצורך שמירה על בריאותו ואיזון הפעילות הפיזיולוגית בגוף .

מערכת העצבים הסימפתטית אחראית על ניתוב מחדש של מערכות הגוף לצורך ריכוז כל המשאבים תוך מיקוד במערכות ואיברים שהם חיוניים להתמודדות עם המצב במקום מערכות שאינן חיוניות להישרדות מיידית והתמודדות טובה יותר עם המצב המאיים על הקיום.

כל זאת תוך הפעלה של שחרור הורמונים שונים כגון האדרנל ובלוטות שמיקומן על הכליות ( גלוקוקורטיקואיד-Glucocorticoids) הגורמות לשינוים בגוף כגון הפסקת פעילות מערכת העיכול, שינויים בזרימת הדם לכיוון שרירי השלד על מנת לגייס כוח, העלאת הדופק, לחץ הדם ורמת הסוכר בדם למניעת דימום , הפרשת אדרנלין וכד'.

תהליך הזה מוביל להעלאת קצב הנשימה שהופכת להיות מהירה ושטחית וגורמת לנשימת יתר, יש שינוי בהרכב הגזים בדם , במצב רגיל אנו שואפים חמצן ונושפים פחמן דו חמצני , רמת הפחמן הדו חמצני בדם יורדת בצורה משמעותית וגורמת לשינויים בדפוסי החשיבה, להרגשת איבוד שליטה ועילפון.

נשימת יתר

ישנם טריגרים רבים העלולים לעורר נשימת יתר כגון : מתח יתר, דאגה, הפרעות של התקפי חרדה, אפילו אימוני כושר אינטנסיביים .

הסימפטומים הבולטים:

  • דופק מהיר
  • כאב ולחץ בחזה
  • תחושות של נימול בכפות הידיים והרגלים ובגפיים
  • סחרחורות ותחושת עילפון
  • הרבה פיהוקים

התקף חרדה טיפול מיידי

התקף חרדה טיפול מיידי – חשוב לזכור כי ניתן בקלות ללמוד להפחית את התסמינים והתחושות כתוצאה מנשימת יתר ובכך להימנע מהתקפי חרדה על ידי התמקדות בטכניקות נשימה סרעפתית או נשימת בטן מבוקרות ואיטיות כגון:

  • הגבלת זרימת האוויר על ידי סגירת הפה ובמקביל לסגור עם אצבע אחת את אחד הנחיריים. שאיפה איטית דרך האף דרך הנחיר הפתוח תוך כדי ספירה עד 5 עצירת האוויר תוך כדי ספירה עד 3 ונשיפת האוויר גם כן דרך הנחיר הפתוח. לחזור על פעולה זו לסירוגין תוך כדי החלפת "הנחיר התורן". חשוב להקפיד לשאוף אך ורק דרך האף.
  • שאיפת אוויר דרך האף אל תוך חלל הבטן (סרעפת) תוך כדי ספירה עד 5 עצירת האוויר לספירה עד 3 ונשיפת האוויר דרך הפה כשהשפתיים מכווצות כמו כיבוי גפרור תוך כדי ספירה עד 5 . רצוי להניח את כפות הידיים על הבטן על מנת לוודא כי אכן הסרעפת נדחפת קדימה תוך כדי השאיפה וחוזרת למקומה תוך כדי הנשיפה.
  • לשנן במחשבה עם כל נשיפה את המשפט האוטוגני "אני רגוע\ה ושלוו\ה עכשיו, התקף חרדה יעבור מייד"

לסיכום יש אכן קשר בין נשימת יתר – היפר וונטילציה לבין התקף חרדה אך ניתן להתמודד עם המצב תוך כדי תרגול נשימתי נכון בזמן קצר.