תאריך ה-4 בספטמבר צוין כיום הבריאות המיני העולמי. הנושא השנה היה “הנאה מינית בתקופת נגיף COVID-19”. זהו הימור בטוח כשכולנו יודעים מה זה COVID-19 בשלב זה של החיים, אז בואו נצלול עמוק עמוק יותר לנושא של מהי הנאה מינית. הקונגרס העולמי לבריאות מינית יצא בהכרזה על הנאה מינית שבה הגדיר הנאה מינית בתור

“הסיפוק הפיזי ו/או הפסיכולוגי וההנאה המופקים מתוך חוויות ארוטיות משותפות או עצמאיות, לרבות מחשבות, פנטזיות, חלומות, רגשות ותחושות”.

הכרזה זו הכריזה גם, בין היתר, כי

“גישה למקורות של הנאה מינית היא חלק מהחוויה האנושית והרווחה הסובייקטיבית”

“הנאה מינית היא חלק מהותי מזכויות מיניות כעניין המתקשר לזכויות אדם”.

במילים אחרות, הנאה  מינית אינה . זהו היבט חיוני של רווחה וזכות אנושית בסיסית. 

מקור פערים בנושא אורגזמה

אנחנו גם יודעים שאנשים המזדהים כנשים סיסג’נדר (שנולדו עם נרתיק ומזדהות כאישה) נהנים הרבה פחות מסיפוק מיני לעומת גברים סיסג’נדרים (שנולדו עם פין ומזדהים כגבר). ואכן, המחקר מגלה באופן עקבי פער באורגזמה בין סיס-גברים לבין סיס-נשים.  כדוגמא אחת בלבד לכך, באחד המחקרים, 39% מהנשים לעומת 91% מהגברים אמרו שהם תמיד או בדרך כלל תמיד חווים אורגזמה במהלך מפגש מיני.  

אני מפרטת את הסיבה הגדולה ביותר לפער הזה בהרצאת TEDxUF שלי ובספר שלי,” להפוך למלומד: מדוע קיימת חשיבות לשוויון באורגזמה ” – וכיצד להשיג את זה: הערכת היתר התרבותית בו זמנית של סקס חודרני (הדרך האמינה ביותר עבור גברים להגיע לאורגזמה) והמעטה בערך גריית הדגדגן מבחינה תרבותית (הדרך האמינה ביותר עבור נשים להגיע לאורגזמה).

בעוד שכיסוי הדגדגן והכללת הרעיון של הנאה במסגרת חינוך מיני (כפי שנטען בהצהרת ההנאה המינית) ותמיכה בתמונות מדיה מציאותיות יותר של הנאה בקרב נשים (כפי שנעשה באמצעות מבחן הדגדגן) נחשבות לדרכים לסגירת פער האורגזמה מבחינה תרבותית, אם יש לכן פות, להלן תמצאו שלושה טיפים המבוססים על מדע, שיסייעו לכם לסגור את פער האורגזמה בחיים שלכם..

תאוננו

לאחר עשרות שנים של מחקר בתחום אסטרטגיות יעילות שמטרתן לסייע לנשים ללמוד איך להגיע לאורגזמה, “אוננות מכוונת” היא האסטרטגיה הזוכה לתמיכה האמפירית ביותר. בעיקרון, אוננות מכוונת היא פשוט לתת למטופלים במסגרת טיפול מיני משימה ביתית של אוננות וגרימת הנאה עצמית.  לאותם אנשים שמהססים לצלול פנימה (ללא כוונה של משחקי מילים), הדבר יכול להתרחש בהדרגה, מלווה בצעדים שיש לנקוט בהם טרם האוננות כולל:

1. לצפות בתמונות של איברי מין של נשים אחרות למשל, כמו באתר gynodiversity.com

2. ללמוד דרכים באמצעותן נשים אחרות מאוננות (למשל, מתוך omgyes.com)

3. להסתכל על איברי המין של עצמך בעזרת מראה. כל הצעדים הראשוניים הללו מלווים בגירוי עצמי אינטנסיבי יותר ויותר, בעזרת ידיים, חומרי סיכה (כי לא אמורים לגעת באיברי המין הנשיים בזמן שהם יבשים), וויברטורים..

תרטיטו

נשים רבות אינן חוות את האורגזמה הראשונה שלהן עד לרגע שבו הן עושות שימוש בוויברטור. אנחנו יודעים שהדגדגן מגיב בצורה טובה במיוחד לתחושת הרטט. והמחקר בנושא זה ברור מאוד: נשים שעושות שימוש בוויברטורים חוות אורגזמות בקלות רבה יותר ולעתים קרובות יותר, וקבלת השימוש בוויברטור של בת הזוג על ידי בן הזוג מתקשרת במידה רבה לסיפוק המיני שלה.

תתקשרו

אוננות — עם או בלי ויברטור — יכולה להתבצע לבד, ולהגיע לאורגזמה לבד הינו הצעד הראשון וההכרחי על מנת להגיע לאורגזמה עם בן זוג. אולם, על מנת להפוך את ההנאה העצמית של האדם להנאה משותפת הדבר מצריך דבר חיוני אחר: תקשורת. זוהי אבן היסוד המאפשרת למיטה שלכם לזוז.

המחקר תומך  בהצהרה זו: לתקשורת מינית טובה יש קשר הדוק לסיפוק מיני ולשיעור האורגזמה. ממצא זה תואם לממצא על פיו קבלתו של גבר את השימוש בוויברטור על ידי בת זוגו קשורה למידת הסיפוק המיני שלה. בן זוג זכר אינו יכול אפילו להתחיל בתהליך הקבלה הזו עד לרגע שבו בת זוגו מעבירה לו את המידע אודות צרכיה. ובעוד נשים רבות אומרות שהן ירגישו דחף לספר לשותפים (במיוחד לשותפים חדשים) על הצורך שלהם בגירוי הדגדגן, גברים רבים אומרים שהם מתגרים ואסירי תודה כשהם מקבלים הנחיות מהסוג הזה.

בקיצור, על מנת להגיע לאורגזמה לבד, כל מה שאתם צריכים זה את הידיים שלכם וויברטור, עם זאת להגיע לאורגזמה עם בן זוג תזדקקו לפה שלכן, על מנת להגיד לו מה אתן אוהבות ורוצות. מה שכל אישה צריכה על מנת להגיע לאורגזמה מעט שונה ואפילו מה שאותה אישה זקוקה לו יכול להשתנות ממפגש מיני אחד למפגש מיני אחר, כך שהדבר הכרחי על מנת להיות מסוגל להעביר מסר לגבי הצרכים שלכן מבחינה מינית.

בקיצור, תאריך ה-4 בספטמבר צוין כיום הבריאות המיני העולמי, והשנה המטרה הייתה להביא את נושא ההנאה המינית לקדמת הבמה, אפילו ואולי במיוחד בזמנים קשים אלה. הנאה מינית היא המסר שממשיך לעבור.

מקור: psychology today